מחקרי צעירים

מאת: ד"ר רובי נתנזוןד"ר ראלף הקסלהגר צמרת-קרצ'ר
בתחילת המאה ה-21, ניצב דור הצעירים מול אתגרים חדשים, ולאופן ההתמודדות איתם משמעויות רחבות על עתיד המדינות.

מחקרי צעירים

אוכלוסיית הצעירים היא המנוע המרכזי התורם לצמיחת המשק בהיבטים הכלכליים, החינוכיים, החברתיים, האקדמיים והציבוריים. אוכלוסייה זו מתפתחת וצומחת וליבת תחומי העניין שלה ענפה ורחבה וכוללת נושאים כמו: דיור, זוגיות, משפחה והורות צעירה, השכלה, תעסוקה, מנהיגות, ומעורבות חברתית. 

מדינת ישראל מאופיינת בשיעור גבוה של צעירים ביחס למדינות המפותחות. אוכלוסיית הצעירים בישראל (18-30) עמדה בשנת 2012 על 1,524,900 נפש, אשר היוותה 19.3% מכלל האוכלוסייה. לפי הגדרת האו"ם וה- OECD (גילאי 15-24) עמד שיעור הצעירים על 15.3% לעומת שיעור ממוצע של 13.2% במדינות ה- OECD.

הצעירים והצעירות בישראל ניצבים מול הצמתים המרכזים בחייהם, ונדרשים לקבל החלטות שישפיעו על עתידם כפרטים ועל עתיד החברה כולה. חלקים נרחבים מציבור הצעירים חשים במידה לא מועטה כי המדינה נכשלה בדאגה לעתידם וכי על אף תרומתם, מילוי חובותיהם הציבוריים ויישום המסלול האקדמי והמקצועי המתבקש, אופקם הכלכלי אינו מובטח.

מדיניות צעירים הינה שם כולל למערך תמיכת המדינה באותו פלח אוכלוסיה, המקיף את כל המשאבים ופעולות המדינה המופנות לסיוע לדור הצעיר בהתמודדותו עם הקשיים הניצבים בפניו בפיתוח אופק מקצועי והשגת ביטחון כלכלי וסוציאלי. מדינות שונות מנהיגות מדיניויות צעירים שונות, אשר גובשו תחת אבחנות ואיפיונים שונים של האתגרים ומקדמות תוצאות שונות.

פקטור משמעותי שמבחין בין מדיניות צעירים במדינות שונות זה האופן שבו הם תופסים את אוכלוסייה זו, כמשאב או כבעיה. במדינות בהן נתפסים הצעירים כבעיה (למשל, בריטניה, אירלנד וצרפת), הנטייה היא לראות בשלב המעבר מילדות לבגרות כסבוך בבעיות של השתלבות חברתית ובסיכון גבוה לאבטלה והידרדרות לפשיעה. הגישה באה לידי ביטוי במדיניות מניעתית המיועדת למנוע הבעיות האופייניות (אבטלה, מחלות, סמים, פשע, חוסר דיור), והאצת השלב ה"בעייתי" לצורך השתלבות מהירה בחיים הבוגרים.
מאידך במדינות בהן צעירים נתפסים כמשאב (למשל, דנמרק, שוודיה, פורטוגל), מדיניות הצעירים מוכוונת לעבר פיתוח וקידום יוזמות צעירים כך שהדגש הוא על חינוך והכשרות תעסוקתיות, העצמתם ושילובם בחברה. כמו כן, בחלק מן המקרים ישנן מדינות הרואות בצעירים כשילוב של "משאב" ו"בעיה" (למשל, גרמניה, הולנד, יוון). 

במדינות רבות הרעיון של מדיניות חברתית ייחודית עבור צעירים כלל לא מוכר, שכן, התפיסה הזו שכיחה רק במדינות מסוימות. יחד עם זאת, בעשור האחרון ניכר כי הבעיות של צעירים זוכות לתשומת לב גבוהה יותר באירופה ומדינות רבות ביבשת מתמקדות במדיניות צעירים. אולם קשה להבחין במדיניות אחידה ומוסדרת. הסיבות לכך הן שהמדיניות באיחוד האירופי מגוונת מאוד ועם מסורות ותכנים שונים בנושא צעירים. כמו כן, לעיתים אין מדיניות עקבית לצעירים כיוון שבדרך כלל הנושא מטופל ברמה המחוזית והאזורית ולא ברמה הלאומית, או שמחולק על ידי הנהלות שונות שגם להן מטרות ותכנים שונים.

קיימות מספר צורות להסדרת ענייני מדיניות צעירים וכל מדינה בוחרת בשיטה המתאימה לה ביותר ביניהן: ועדה בין משרדית מתאמת הכפופה למשרד ממשלתי אשר קיימת במדינות כמו שוודיה, בלגיה והולנד; משרד ממשלתי ייעודי לצעירים, כפי שבגרמניה וצרפת; מועצה לאומית המשמשת כגוף מייעץ אשר קיימת במקומות כבריטניה ודנמרק; רשות לאומית/סוכנות לצעירים או מדיניות צעירים המרוכזת ברשויות המקומיות. 

מרכז מאקרו ערך לאורך השנים מחקרים וכנסים שונים בנושא אוכלוסיית הצעירים והאתגרים השונים הניצבים מולה, שתרמו רבות להעלאת הנושא על סדר היום ולעיצוב החשיבה על מדיניות צעירים נכונה ואפקטיבית, מתוך הכרה בחשיבותו הרבה של הנושא. 


למצגת לכנס בנושא: מדיניות צעירים - ישראל מול העולם שנערך במאי 2014 לחצו כאן
לקריאת הפרסום "עתיד הצעירים באירופה ובישראל: הדרה חברתית ואיכות הדמוקרטיה" לחצו כאן
לקריאת הפרסום "אתגרים חדשים של מדינת הרווחה - פתרונות לצמצום פערים חברתיים, מדיניות כלכלית לדור הצעיר" לחצו כאן
לקריאת הפרסום "גם וגם: סתירה בזהות בקרב צעירים בישראל" לחצו כאן
share by email       Macro on Facebook       Macro on Twitter