הפועלים החדשים

בכל מדינות המערב תופסים העובדים הזרים נתח ברור ומשמעותי בכלכלת העבודה. זו אינה מציאות חולפת והיא מתקיימת בכל עוצמתה גם בתקופה של מיתון ואבטלה. הכחשה והדחקץ נוכחותם של מאות אלפי עובדים זרים בישראל אינה פותרת דבר, אלא רק מסווה את קיומן של בעיות כלכליות וחברתיות חמורות המזדקרות כבר היום ושיחמירו בשנים הקרובות. 

העסקת עובדים לא ישראלים בישראל בהיקף רחב החלה לאחר מלחמת ששת הימים עם כניסתם של העובדים הפלשתינאים מהשטחים לשוק העבודה. עד לשנת 1992 היו העובדים ממדינות זרות (שאינם עובדי השטחים) גורם שולי במשק הישראלי, אולם התופעה החלה להתרחב בעקבות הסגרים התכופים שהגבילו את כניסתם של עובדי השטחים לישראל. החלטת הממשלה ב-1993 להתיר את הבאתם של עובדים זרים הייתה בבחינת פתרון לצורך השעה ומענה זמני למחסור בכח אדם, בעיקר בענפי הבנייה והחקלאות. החלטה זו נתקבלה ללא בחינה מעמיקה של ההשלכות לטווח ארוך ושל המשמעות החברתית והכלכלית של כניסת עובדים זרים בהיקפים גדולים. הבאת העובדים הזרים החלה ללא היערכות מראש, הן של המערכות העוסקות בעבודה ובעובדים והן של אלו העוסקות בהסדרי הכניסה לישראל, וללא תוכנית ממלכתית לטיפול בהם. להפך, הממשלה התירה את הבאתם של העובדים הזרים בהליכים מנהליים שבדיעבד מסתבר שהיו לקויים. היא ראתה בגיוס כוח אדם זר צעד בעל משמעות כלכלית לטווח הקצר בלבד, אך לא פעולה ממשלתית שהמרינה מעורבת בה עם אחריות להבטיח את תנאי חייהם וזכויותיהם של העובדים. ישראל לא טרחה ללמוד מן הניסיון הבינלאומי שהצביע על הקשיים באכיפת מדיניות לעצירת תנועת הגירה למדינות שהן יער למהגרים, לאחר שזו החלה. הגירת עוברים אינה תופעה כלכלית בלבד, אלא גם תהליך חברתי דינמי. האקט של הגירה, גם אם מניעיו הראשונים הם כלכליים, יוצר דינמיקה חדשה שלעתים אינה תלויה במניעי ההגירה המקוריים. בתהליך זה משתנה התפיסה של עלות - תועלת אצל העובד הזר, כאשר נכונותו לקחת סיכונים שבהשתקעות לא חוקית מתחזקת עם התארכות השהייה. חלק מן העובדים הורים יוצרים דפוסי התארגנות קהילתית כאסטרטגיה של הישרדות בשל החלל שנוצר בחייהם ובשל היעדר פעילות מטעם המדינה הקולטת, ובכך הם מהווים מוקד משיכה למהגרים נוספים . אי ההפיכות של תופעת העובדים הזרים והקושי הרב להסוות את כניסתם ויציאתם, בעיקר של הבלתי - חוקיים, מעמירה בפני כל חברה קולטת את הצורך להכיר בעובדה שלא ניתן ליהנות מן היתרונות הכלכליים שבהבאתם מבלי לשאת במחיר של הישארותם ומבלי להגן על זכויותיהם כעובדים וכבני אדם. 

לגיטימציה של עבודת העובדים הזרים היא כורח מתבקש מן החוקים של כלכלת השוק. שלילת התופעה אינה התנאי להקטנת שיעור הזרים, ודאי לא התעמרות כלפיהם או גירוש המוני, אלא מאבק על חקיקה ואכיפתם הנמרצת של חוקי עבודה, ושכר שווה עבור עבודה שווה, לישראלי ולזר.

ספר זה אינו בא להחליף את התקשורת שנדרשת להמשיך ולדווח על מצבם של העובדים הזרים בישראל. מטרת הקובץ היא להבין את שורשי הסוגיה ונסיבותיה ולתרום להתפכחות החברה הישראלית מרפיונה. 

לספר המלא לחצו כאן