מקורות של חוסר אמון

מאת: ד"ר רובי נתנזוןפורת פרץד"ר הנרי פישמןד"ר צפריר גולדברגד"ר אפרים לביאפרופ' דניאל בר טל  תאריך:  20.06.2021
מיפוי מקורות של חוסר אמון הדדי בחברות ובפוליטיקה הישראלית והפלסטינית: תפקיד החינוך, חוויות חיי היומיום וחשיפה לאלימות

מקורות של חוסר אמון

פלסטינים וישראלים אינם בוטחים זה בזה ומפחדים זה מזה. עדויות ממחקרים משותפים וסקרים ישראליים-פלסטינים מצביעות על כך שחוסר אמון ופחד הינם מכשולים לעשיית שלום.
יש לשער כי חינוך בבתי ספר, חוויות מחיי היומיום - לרבות עלויות כלכליות הקשורות להמשך הסטטוס קוו  -  וחשיפה לאלימות הדדית, הם מקורות קריטיים התורמים לרמות גבוהות מאוד של חוסר אמון ופחד בין הצדדים.


המטרה הכוללת
 של מחקר זה היא למפות, לזהות ולהסביר כיצד ומדוע כל אחד ממקורות אלה מעכב את המאמצים לקראת תהליך שלום מוצלח ומה יש לעשות, על ידי שני הצדדים, כדי לנטרל מקורות אלה ולהציע מקורות אחרים התומכים בתהליך של הסדר ביניהם.


באופן ספציפי
, אנו מבקשים:


  1. לזהות ולמפות את שלושת היסודות החברתיים-פוליטיים והכלכליים הקריטיים ביותר, המזינים את חוסר האמון הקיים ובכך תורמים לתפיסה נרחבת ומוטעית, לחוסר נכונות להתפשר ולקיפאון בתהליך השלום;
  2. להדגים באופן אמפירי את אפשרויות הקשר הישיר או העקיף בין מקורות אלה לבין הרמות הגבוהות של חוסר אמון ופחד הדדיים;
  3. בהסתמך על ממצאי המחקר שלנו, כמו גם הניסיון מאזורי סכסוך באירופה ובמקומות אחרים - שבהם התקבלו החלטות מדיניות קריטיות הקשורות לחינוך בבית הספר, חוויות מחיי היומיום, כגון, חופש תנועה, גישה והזדמנויות כלכליות ודרכי התנגדות במהלך סכסוכים – (אנו מבקשים) לגבש שורה של המלצות מדיניות שעשויות להפחית מצבים של חוסר אמון הדדי/ פחד.
במחקר שלנו בוצעו שש פעילויות מחקר:
  1. בחירת טקסטים נבחרים חומרי לימוד פורמליים וכן טקסטים אלטרנטיביים, שישמשו בניסויים בכיתות לימוד - ארגון של לפחות תריסר ניסויים בכיתות לימוד מכל צד, הפלסטיני והישראלי, הכוללים חומרי לימוד נבחרים וחומרי לימוד אלטרנטיביים, וכן ארגון של לפחות תריסר קבוצות מיקוד בהשתתפות תלמידים משלושת זרמי החינוך: ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים וחרדים (ובהתאמה, זרמי החינוך הפלסטיניים).
  2. סקר דעת קהל מקיף בכל צד של מדגם מייצג, בתוספת מדגמים לנוער וצעירים, למדידת החשיפה הכוללת של הציבור, כולל נוער וצעירים לארועי אלימות וקשיי יום-יום,  ובחינה של השלכות המימצאים באמצעות קבוצות מיקוד.  (הסקר המקיף לווה בנתוני סקר נוספים שערך PSR בשיתוף עם מרכז אוונס לגישור ויישוב סכסוכים, אוניברסיטת ת"א);
  3. שלושה סקרים מפולחים עפ"י מקרי בוחן של נפגעי אלימות וכאלה שנחשפו לסבל ולמצוקות, תוך השוואה לכאלה שלא נחשפו או נחשפו פחות לאותם קשיים. הסקרים יכללו גם השוואה בין מבוגרים וצעירים. 
  4. כנס מומחים והיסטוריונים לסקירה והערכה של לקחים שנלמדו מאזורי סכסוך אחרים, במיוחד באירופה, באמצעות הצגת מחקר רקע ודיון לגיבוש המלצות למעצבי מדיניות ומקבלי החלטות בנושא של חינוך לשלום.
  5. פרסום והפצה של חומרי לימוד אלטרנטיביים, יחד עם מימצאים מחקריים והמלצות למעצבי מדיניות ומקבלי החלטות ולציבור הרחב, היכולים לשמש את שני הצדדים, בהעשרת תוכניות הלימודים בתכנים של חינוך לשלום.   
  6. סדנאות ותדרוכים לגופים שונים, מקומיים ובינלאומיים, המעורבים בגיבוש מדיניות של חינוך לשלום בקרב שתי החברות.

 

להלן החומרים ופרסומי המחקר המשותף:

1) סקרי דעת קהל מקיף משותף ישראלי ופלסטיני בנושא אמון

  • שאלון הסקר המשותף הראשון (הסקר בוצע ע"י PSR בשיתוף מרכז אוונס לגישור ויישוב סכסוכים, אוניברסיטת ת"א)
  • שאלון הסקר המקיף בנושא אמון
  • טבלת הממצאים של הסקר המשותף המקיף 
  • דו"ח מימצאי הסקרים המשותפים

 

2) חינוך לשלום בר קיימא: דו"ח על לקחים שנלמדו מאירופה ומחוצה לה

דו"ח זה בוחן את הפרקטיקות המקובלות של חינוך לשלום. הדו"ח מציע היכרות עם האופן שבו החינוך לשלום התפתח בציר הזמן וכיצד הוא נדון לעומק מבחינה אקדמית. הדו"ח מביא דוגמאות קונקרטיות, בעיקר מאירופה, תוך הדגמה של לקחים והתנסויות מוצלחות היכולים לשמש בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

 

3) מקרי בוחן

   השפעת קשיי היומיום על האמון ההדדי והתמיכה בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני:

(1) משפחות  ויחידים שנפגעו בהתקפות של טרור פלסטיני.

(2) תושבי "עוטף עזה" שהותקפו בירי רקטות ובלוני תבערה.

(3) הקשיים של יוצאי צבא ששירתו בשטחי הגדה המערבית (יהודה  ושומרון).

 

4) טקסטים אלטרנטיביים לספרי לימוד לחינוך לשלום בר קיימא:

  • תוכנית 1947 לחלוקת פלסטין / ישראל (החלטת האו"ם 181): נרטיבים היסטוריים של פלסטינים וישראלים חינוך לשלום בר-קיימא

פלסטינים וישראלים משתמשים בנרטיבים ההיסטוריים השונים שלהם כדי להוכיח את זכויותיהם על הארץ ואת הבסיס לנוכחותם במדינה זו. כל צד טוען כי הוכיח את האמת בנוגע לקשרו לארץ זו, ארץ ישראל/ארץ פלסטין ההיסטורית. בה בעת, הדבר מעורר מחלוקת ועימותים בין הצדדים במשך דורות רצופים.

  • פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני: אינטרסים משותפים כדרך להתגבר על חוסר אמון

המכשול העיקרי להגיע להסדר בין ישראל לפלסטינים הוא חוסר האמון ההדדי ביניהם. הניסיון מלמד כי התמקדות באינטרסים המשותפים של הצדדים יכולה לסייע להם להתגבר על חוסר האמון הזה; הסכם השלום בין ישראל למצרים ולירדן עשוי להוות דוגמה כיצד ניתן להשיג גם הסדר ישראלי-פלסטיני בדרך זו.

  • יהדות ואסלאם: אחדות המאמינים בדתות אחיות והאב המייסד המשותף

הן היהדות והן האסלאם הן דתות מונותאיסטיות המאמינות באל אחד. יש הרואים בהן דתות אחיות, מאוחדות על ידי אברהם, אביהן המייסד המשותף, ועל ידי תפיסתן הדומה לגבי מצוות והלכות.


זהו פרויקט מחקר משותף העוסק במקורות של חוסר אמון הדדי בין פלסטינים לישראלים, במימון האיחוד האירופי