התעשיות היצירתיות בישראל ובעולם כוללות מגוון רחב של ענפים יצירתיים בהם ענפים תעשייתיים כמו פרסום ושיווק, שידור, תעשיית הסרטים, תוכן אינטרנטי וסלולרי, תעשיית המוזיקה, הוצאה לאור ומשחקי מחשב ווידאו ועד לענפים פחות תעשייתיים כמו אמנות חזותית (ציור, פיסול), אמנות הבמה (תיאטרון, אופרה, קונצרטים ומחול), מוזיאונים ושירותי ספרייה. בנוסף, ניתן למנות את תעשיות המלאכה, האופנה והעיצוב כתעשיות יצירתיות. התעשיות היצירתיות הינן מבוססות ידע ועשירות בעבודה, יוצרות תעסוקה ועושר. על ידי טיפוח יצירתיות ועידוד חדשנות, חברות מקוות לשמר את הגיוון התרבותי ולהעשיר את ביצועיהן הכלכליים.
על אף שלתעשיות היצירתיות יש השפעה על שוק העבודה ישנם גם קשיים אשר מהווים מכשול לאותם אנשים אשר היו מעוניינים להשתלב בתעשיות אלו הכוללים חוסר ניסיון בכניסה לשוק העבודה, חוסר ידע מספיק בתחום, תחרות בענפים השונים המקשה על גיוס הלקוחות ואלו מבניהם שרוצים להיות עצמאים חווים קשיים בהקמת וניהול העסק מאחר ואינם מרגישים כי יש בידם את הכלים והידע הנדרש לכך. לכן, על מנת להצליח בתעשיות אלו נדרשות תכונות כגון יצירתיות, חדשנות, קיום ידע טכנולוגי, יכולת למידה עצמית ואף יכולת יזמות.
נכון להיום לא קיים מידע סטטיסטי נרחב באשר לאותן תעשיות יצירתיות בישראל בתחומים כפי שפורטו לעיל. לפיכך, הנתונים המופיעים במסמך זה שמקורם בפרסומים רשמיים הינם חסרים במידה זו או אחרת. בכדי להתגבר על קושי זה, במסגרת עבודת המחקר התבצע סקר בקרב בוגרי התעשיות היצירתיות בשיתוף עם מכללת שנקר על מנת להבין את מצבן של התעשיות היצירתיות בישראל לעומק מזווית ראייתם של הבוגרים, מקומן של התעשיות היצירתיות בכלכלה הישראלית, הרכב העוסקים בהן ואופן ההתפלגות בין תתי הענפים השונים.
במסגרת הסקר השתתפו 812 משיבים כאשר לכל מקצוע קיימת רמת ייצוג שונה בשאלות השונות ועל כן לא ניתן היה להתייחס באופן פרטני לכל מקצוע בכל נושא אך ניתן לקבל זווית ראייה רחבה יותר, לאחר ניתוח תוצאות הסקר, באשר למאפיינים המשותפים לכלל המקצועות בקרב התעשיות היצירתיות וזאת תוך כדי שילוב עם מידע סטטיסטי ותיאורטי ממקורות מידע נוספים.