שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה
מאת: ד"ר רובי נתנזון תאריך: 01.11.2018תמונת מצב, סקירה השוואתית בינלאומית, ניתוח, והמלצות מדיניות.
העבודה היא זירת התרחשות מרכזית בחייהם של גברים ונשים בוגרים והיא מהווה יסוד מארגן
בשגרה היום יומית שלהם. אנו מבלים בעבודה שעות ארוכות, לומדים מיומנויות מקצועיות ובין
אישיות, קושרים קשרים חברתיים, מממשים את מטרותינו ואף חווים תחושת שייכות לקהילה שבה
אנו חיים. לכן, הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד נחשבת אחת מזכויות האדם הבסיסיות; כאשר אדם
אינו עובד או, לחילופין, מועסק בתנאי ניצול, נפגע לא רק חוסנו הכלכלי, אלא גם כבודו כאדם. זה
נכון אף יותר לאנשים מקבוצות מוחלשות ומודרות בכלל ולאנשים עם מוגבלות בפרט. קיימים פערים
ניכרים בין אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בישראל ובין האוכלוסייה הכללית, והדבר בא לידי ביטוי
ביתר שאת בשוק העבודה.
לשילוב אנשים בעלי מוגבלויות בתעסוקה יש פוטנציאל לשיפור רווחתם, שכן, כאמור, עבודה, במיוחד
אם היא בעלת משמעות עבור העובד או העובדת עצמם, יוצרת תחושה של סיפוק וכבוד עצמי. יתר על
כן, אם השכר בצִדה הוגן אזי היא גם תורמת להעלאת רמת החיים החומרית ולצמצום הסיכון
להידרדרות למצב של עוני. ארגון ה- OECD מדגיש במדיניותו את הצורך לעודד בעלי מוגבלות
להשתלב בשוק העבודה כדי להבטיח צמיחה בת קיימא, בטענה שלאחוז גדול מהם יש יכולת תעסוקה -
חלקית לא מנוצלת. על פי הערכות שביצע מינהל מחקר וכלכלה שבמשרד הכלכלה, סך אובדן התוצר
המשקי לשנה בשל אבטלה של אנשים עם מוגבלות הוא כ- 5 מיליארד₪. שילובם של אנשים עם
מוגבלות בתעסוקה תועיל לכל הצדדים ירוויחו ממנה גם המועסקים, אך גם המשק והחברה -
הישראלית בכללה )מצב של Win-Win (. על הממשלה מוטל תפקיד חשוב בהקשר זה, הן כמעסיק
הגדול במשק והן כבעלת יכולת להטמיע שינויים בשוק העבודה.
במחקר זה ראשית נציג את הרקע לעיסוק בסוגיית שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה את –
השאלות המרכזיות שעומדות בבסיס הניתוח והמחקר הנוגעות לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות
בכלל ולמאפייני תעסוקתם בפרט, כמו גם נתונים על קבוצת אוכלוסייה זו, שכיחות המגבלות, פילוח
קבוצת האנשים עם המוגבלויות לפי מאפיינים שונים וכיו"ב. בחלק זה נציג גם את התפתחות
המדיניות ואת המדיניות הנהוגה היום, קרי, מנגנון הרווחה הקיים של הביטוח הלאומי וקצבת הנכות
הכללית. בחלק השני למחקר, נתמקד בשוק העבודה ננתח נתונים לגבי מידת ואופן ההשתתפות של
אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, תוך שילוב ממצאים מרכזיים ממחקרים בולטים ועדכניים בנושא
שנערכו בישראל. בחלק זה נציג את ההערכה הכלכלית שלנו לגבי אובדן התוצר השנתי למשק הנגרם
כתוצאה מהעדר שילוב מוצלח של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. עוד בחלק זה נתמקד בחברה
הערבית בה מצבם של האנשים עם מוגבלות חמור מזה של אנשים עם מוגבלות בחברה היהודית.
בחלק ג' של המחקר נציג רקע לתפיסה העומדת בבסיס המדיניות הנהוגה במדינות המערביות
המתקדמות ונערוך השוואה למדינות נבחרות ב- OECD . בחלק האחרון נציג המלצות מדיניות
ראשוניות לטיפול בנושא הנידון
בשגרה היום יומית שלהם. אנו מבלים בעבודה שעות ארוכות, לומדים מיומנויות מקצועיות ובין
אישיות, קושרים קשרים חברתיים, מממשים את מטרותינו ואף חווים תחושת שייכות לקהילה שבה
אנו חיים. לכן, הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד נחשבת אחת מזכויות האדם הבסיסיות; כאשר אדם
אינו עובד או, לחילופין, מועסק בתנאי ניצול, נפגע לא רק חוסנו הכלכלי, אלא גם כבודו כאדם. זה
נכון אף יותר לאנשים מקבוצות מוחלשות ומודרות בכלל ולאנשים עם מוגבלות בפרט. קיימים פערים
ניכרים בין אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בישראל ובין האוכלוסייה הכללית, והדבר בא לידי ביטוי
ביתר שאת בשוק העבודה.
לשילוב אנשים בעלי מוגבלויות בתעסוקה יש פוטנציאל לשיפור רווחתם, שכן, כאמור, עבודה, במיוחד
אם היא בעלת משמעות עבור העובד או העובדת עצמם, יוצרת תחושה של סיפוק וכבוד עצמי. יתר על
כן, אם השכר בצִדה הוגן אזי היא גם תורמת להעלאת רמת החיים החומרית ולצמצום הסיכון
להידרדרות למצב של עוני. ארגון ה- OECD מדגיש במדיניותו את הצורך לעודד בעלי מוגבלות
להשתלב בשוק העבודה כדי להבטיח צמיחה בת קיימא, בטענה שלאחוז גדול מהם יש יכולת תעסוקה -
חלקית לא מנוצלת. על פי הערכות שביצע מינהל מחקר וכלכלה שבמשרד הכלכלה, סך אובדן התוצר
המשקי לשנה בשל אבטלה של אנשים עם מוגבלות הוא כ- 5 מיליארד₪. שילובם של אנשים עם
מוגבלות בתעסוקה תועיל לכל הצדדים ירוויחו ממנה גם המועסקים, אך גם המשק והחברה -
הישראלית בכללה )מצב של Win-Win (. על הממשלה מוטל תפקיד חשוב בהקשר זה, הן כמעסיק
הגדול במשק והן כבעלת יכולת להטמיע שינויים בשוק העבודה.
במחקר זה ראשית נציג את הרקע לעיסוק בסוגיית שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה את –
השאלות המרכזיות שעומדות בבסיס הניתוח והמחקר הנוגעות לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות
בכלל ולמאפייני תעסוקתם בפרט, כמו גם נתונים על קבוצת אוכלוסייה זו, שכיחות המגבלות, פילוח
קבוצת האנשים עם המוגבלויות לפי מאפיינים שונים וכיו"ב. בחלק זה נציג גם את התפתחות
המדיניות ואת המדיניות הנהוגה היום, קרי, מנגנון הרווחה הקיים של הביטוח הלאומי וקצבת הנכות
הכללית. בחלק השני למחקר, נתמקד בשוק העבודה ננתח נתונים לגבי מידת ואופן ההשתתפות של
אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, תוך שילוב ממצאים מרכזיים ממחקרים בולטים ועדכניים בנושא
שנערכו בישראל. בחלק זה נציג את ההערכה הכלכלית שלנו לגבי אובדן התוצר השנתי למשק הנגרם
כתוצאה מהעדר שילוב מוצלח של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. עוד בחלק זה נתמקד בחברה
הערבית בה מצבם של האנשים עם מוגבלות חמור מזה של אנשים עם מוגבלות בחברה היהודית.
בחלק ג' של המחקר נציג רקע לתפיסה העומדת בבסיס המדיניות הנהוגה במדינות המערביות
המתקדמות ונערוך השוואה למדינות נבחרות ב- OECD . בחלק האחרון נציג המלצות מדיניות
ראשוניות לטיפול בנושא הנידון
