במחקר זה אנו מבקשים לבחון מהו מנגנון תשלומי החובה היעיל ביותר המבטיח את טובתם של הצדדים
המעסיקים והעובדים וכן אופטימלי עבור המשק והמערכת הכלכלית חברתית כולה. מנגנון יעיל – – -
פירושו הקצאת משאבים נכונה שתוביל לצמיחה מיקרו ומאקרו כלכלית במשק. החידוש במחקר זה הוא
הפרספקטיבה הכוללת מספר סוגי תשלומים תחת גג אחד של עלויות המעסיק עבור העסקת עובד שכיר.
שני המרכיבים המרכזיים לסך נטל התשלומים הם: ההפרשות לפנסיה ודמי הביטוח הלאומי לרבות דמי
ביטוח הבריאות. אליהם נוספים מרכיבים כגון: ימי חופשה, מחלה הבראה, אבל וכיו"ב. בשלב ראשון
נבחן את נטל העלויות של העסקת עובדים בישראל בעבר וגם כיום, קרי, המדיניות הקיימת ומבנה מנגנון
התשלומים הנוכחי. בשלב שני, נציג סקירה של מנגנונים שונים הקיימים במדינות מפותחות בעולם.
את המנגנון האופטימילי ניתן לעצב על פי הניסיון הישראלי ומתוך השוואה למנגנונים יעילים ומוצלחים
הקיימים במדינות מפותחות אחרות המופיעים במסמך זה בפרקים השונים. לכן, בהתבסס על הממצאים,
חלקו האחרון של המסמך כולל מסקנות והצעות לגבי המדיניות המתאימה לישראל.
המעסיקים והעובדים וכן אופטימלי עבור המשק והמערכת הכלכלית חברתית כולה. מנגנון יעיל – – -
פירושו הקצאת משאבים נכונה שתוביל לצמיחה מיקרו ומאקרו כלכלית במשק. החידוש במחקר זה הוא
הפרספקטיבה הכוללת מספר סוגי תשלומים תחת גג אחד של עלויות המעסיק עבור העסקת עובד שכיר.
שני המרכיבים המרכזיים לסך נטל התשלומים הם: ההפרשות לפנסיה ודמי הביטוח הלאומי לרבות דמי
ביטוח הבריאות. אליהם נוספים מרכיבים כגון: ימי חופשה, מחלה הבראה, אבל וכיו"ב. בשלב ראשון
נבחן את נטל העלויות של העסקת עובדים בישראל בעבר וגם כיום, קרי, המדיניות הקיימת ומבנה מנגנון
התשלומים הנוכחי. בשלב שני, נציג סקירה של מנגנונים שונים הקיימים במדינות מפותחות בעולם.
את המנגנון האופטימילי ניתן לעצב על פי הניסיון הישראלי ומתוך השוואה למנגנונים יעילים ומוצלחים
הקיימים במדינות מפותחות אחרות המופיעים במסמך זה בפרקים השונים. לכן, בהתבסס על הממצאים,
חלקו האחרון של המסמך כולל מסקנות והצעות לגבי המדיניות המתאימה לישראל.
