הביטחון הסוציאלי של הפרילנסרים בישראל

מאת: ד"ר רובי נתנזוןאיתמר גזלהדפנה פיזם  תאריך:  01.06.2015
מעמד הפרילנסרים איננו מוגדר ומוכר באופן רשמי, ובשל כך אין מדיניות ברורה בנוגע לאופן העסקתם והזכויות המגיעות לקבוצת עובדים רחבה זו.

הביטחון הסוציאלי של הפרילנסרים בישראל
עיצוב: וויזבר - עינת ביבר

אוכלוסיית המועסקים בשוק העבודה מתחלקת לרוב לשתי קבוצות עיקריות והן שכירים ועצמאים. הבעיה הנוצרת מחלוקה זו היא ה"תחום אפור" הנפער בין שתי קבוצות אלו בו ישנם מועסקים בעלי מאפיינים של עבודה עצמאית ומנגד גם בעלי מאפיינים של עבודה שכירה. לאורך השנים האחרונות מבנה שוק העבודה בעולם עובר שינויים כך שנוצרת תלות בין העובדים באופן עצמאי לבין המעסיקים (הלקוחות) עבורם מתבצע השירות.

המעבר בתחומי מקצוע רבים לצורת העסקה בה עובדים עצמאיים נותנים שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש חולל תמורות רבות בשוק העבודה. אחת מתמורות אלה הינה יצירת מעמד הולך ומתרחב של עצמאים שאינם מעסיקים עובדים, בעלי לקוח עיקרי שהיחסים איתם בפועל אינם שונים לעיתים מן היחסים בין עובד למעביד. לעיתים מדובר אפילו בעבודות שבוצעו לפני כן על ידי עובד שכיר ובשכר דומה. בישראל כיום, אין הגדרה ברורה למעמד זה של עובדים אך הכינוי הנפוץ לעצמאי ללא עובדים עם "מעסיק" עיקרי הוא "פרילנסר", המונח משמש לפעמים גם לגבי חלק מן העצמאים שאינם מעסיקים עובדים ושאין להם מעסיק עיקרי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים שנתיים על התפלגות המועסקים במשק לפי מעמד, ומבחינה בין "מעבידים", המעסיקים עובדים בשכר או בתמורה אחרת לבין "עצמאים" אשר אינם מעסיקים עובדים. לפי השנתון הסטטיסטי לישראל של שנת 2014, בשנת 2013 היוו העצמאים 7.6% מכלל המועסקים במשק, שהם כ-262.35 אלף איש.

מטרת המחקר הינה מיפוי של אוכלוסיית הפרילנסרים, תכונותיה הדמוגרפיות וניידותה, בחינת הצרכים הייחודיים והקשיים המרכזיים הכרוכים באופן העסקה זה וגיבוש מדיניות שתתמודד איתם מבלי לפגוע ביתרונות ותועלות אפשריים שיש לפרילנסרים מעצם אופן העסקתם.

פרילנסרים מוצאים את עצמם נופלים בין הכיסאות: הם אינם זכאים, מצד אחד, לזכויות מהן נהנים עובדים שכירים, כגון ימי מחלה, דמי אבטלה, והסכמי עבודה. מצד שני הם חסרים במקרים רבים את היכולת ואת האמצעים להתמודד עם החובות הנדרשים מעצמאים ומחברות, הכרוכים במקרים רבים בידע מקצועי ובגמישות כלכלית שמאפיינים יותר ארגונים מאשר אנשים פרטיים.

המונח פרילנסר בעולם מוצג לרוב תחת המושג "עובדים עצמאיים תלויים כלכלית" כאשר מושג זה מתייחס לאדם המוגדר כעובד עצמאי שאינו מעסיק אחרים והכנסתו תלויה במעסיק עיקרי. בהתבסס על ההגדרות הקיימות בעולם וההגדרה המצויה בפסיקה הישראלית, גובשה הגדרה לפיה עובד עצמאי שאינו מעסיק עובדים נוספים, 50% מהכנסתו תלויה במעסיק/לקוח בודד, מוגדר כעוסק פטור/מורשה או חברה בע"מ, פתח תיק במס הכנסה ללא תיק ניכויים ונותן שירות עבודה זמני לביצוע משימה ספציפית יוגדר כפרילנסר וזאת לאחר עמידה בתנאים אלו בתקופה של שישה חודשים.

בשנת 2013, כ-50% מכלל העוסקים (פטור, מורשה וחברה בע"מ), 212,042 במספר, לא העסיקו שכירים וכ- 50% היו מעסיקים. אולם, חלקם בפדיון של אלו שלא העסיקו שכירים נמוך ביחס לחלקם של המעסיקים, 5.9% (97,776 מיליוני ₪) לעומת 94.1% בהתאמה (1,559,449 מיליוני ₪).
נכון לשנת 2013, מספר המועסקים הגבוה ביותר מבין התחומים המאפיינים את הפרילנסרים הוא בתחום הנדסאות מחשבים ותכנות כ-21% (כ-70 אלף איש), הנהלת חשבונות כ-15% (כ-51 אלף איש) וניהול, שיווק ופרסום כ-10.5% (כ-36 אלף איש). כמו כן, אלו שלושת המקצועות בעלי הביקוש הגבוה ביותר מצד המעסיקים. שיעור הנשים העצמאיות שאינן מוגדרות כמעסיקות עומד על 6.3% מבין כלל הנשים המועסקות וכ-2.9% מכלל המועסקים ומהוות כ-102 אלף נשים. שיעור הגברים העצמאים שאינם מעסיקים עומד על 8.8% מבין כלל הגברים המועסקים וכ-4.7% מכלל המועסקים ומהווים כ-161.5 אלף גברים.
מרבית הפרילנסרים מועסקים במחוז מרכז ומהווים כ-44% (87,718 מועסקים) מכלל הפרילנסרים. מנגד, כ-13% (25,397 מועסקים) מהפרילנסרים בלבד מועסקים במחוז הדרום.
השכר ההתחלתי החודשי הממוצע של המקצועות המאפיינים את אוכלוסיית הפרילנסרים עומד על 9,421 ₪ נכון לשנת 2013 בעוד השכר הממוצע החודשי למשרת שכיר לשנת 2013 עמד על 8,828 ₪. 

כיום בישראל, בשונה מקבוצת העצמאים והשכירים, קבוצת הפרילנסרים איננה מוכרת מכוח החוק תחת הגדרה רשמית, אלא רק כחלק מקבוצת העצמאים, ובשל כך אין מדיניות ברורה בנוגע לאופן העסקתם והזכויות המגיעות להם.

share by email       Macro on Facebook       Macro on Twitter