מערכת חינוך בריאה ומתפקדת, היא התשתית המרכזית ביצירת חברה דמוקרטית מתוקנת וכלכלה מפותחת ושוויונית. המשימה הראשונה של העומדים בראש מערכת החינוך צריכה להיות השוואת תשומות בבתי הספר
בקרב כל המגזרים בישראל, זאת לאור עיוות וחוסר שוויון מתמשך. אולם, הכנסות הרשויות המקומיות ממזרח לגדר ההפרדה ממשרד החינוך הגיעו בשנים האחרונות לרמה של בין 22% לכמעט 25% מסך הכנסות הרשות, כאשר הממוצע ביו"ש מתקרב ל- 20%, לעומת הממוצע הארצי הנע בין 14%-16%.
במחקר הנוכחי ננסה לאמוד במדויק את הקצאת המשאבים לחינוך בהתנחלויות ביהודה ושומרון, בהשוואה להשקעה בשאר המדינה, ובפרט בהשוואה לאזורי העדיפות הלאומית, שהוגדרו כך בשל הצרכים הכלכליים המוגברים בהם. רוב העלויות שננתח הן עלויות ישירות במסגרת הוצאות תקציביות של הרשויות המקומיות. עלויות ישירות אלה מקורן הן מהעברות ייעודיות ממשרד החינוך לרשויות והן עלויות אותן בוחרת כל רשות מקומית להשקיע מתוך המשאבים שברשותה. כמו כן, ננסה לאמוד את ביצועי מערכת החינוך ביהודה ושומרון, לעומת שאר המדינה ונבחן האם השקעות אלה נושאות פרי. בנוסף, נבחן שני מרכיבים מרכזיים בחינוך הבלתי פורמלי: הראשון, מסגרות החינוך המיועדות לגילאי 3-9 בשעות אחר הצהריים הצהרונים. השני, מסגרות חינוך לגיל הרך - מעונות היום והמשפחתונים.
מהניתוח עולה כי הכנסות הרשויות המקומיות ממזרח לגדר ההפרדה ממשרד החינוך הגיעו בשנים האחרונות לרמה של בין 22% לכמעט 25% מסך הכנסות הרשות, כאשר הממוצע ביו"ש מתקרב ל- 20% . לעומת זאת, בשאר המדינה עמד שיעור זה על ממוצע של בין 14-15% , כאשר בנגב עומד על בין 17-19% ובגליל קרוב ל- 20% . שיעור תמיכת משרד החינוך מסך הוצאות החינוך ביו"ש, גם היא גבוהה יותר מאשר בשאר המדינה עם 62.2% בממוצע לעומת 60.8% בכלל אזורי המדינה בניקוי יו"ש. ההעברה ממשרד החינוך לכל תלמיד ממזרח לגדר ההפרדה גבוהה מאוד ביחס לשאר אזורי המדינה ועומדת על 12,899 ₪. סכום זה גבוה משמעותית מהממוצע הארצי שעמד על 6,540 ₪ וגם מאזורי הנגב והגליל בהם עמדה ההשקעה הממשלתית לתלמיד על 7,788 ו - 6,761 ₪ לשנה, בהתאמה.
מבחינת המדדים לביצועי מערכת החינוך בגדה המערבית עולה כי גודל הכיתה הממוצעת ביהודה ושומרון קטן בכ- 7% מהממוצע הארצי ללא יו"ש ועמד על 23.4 תלמידים בממוצע לכיתה, זאת לעומת 24.5 ו- 24.7 בממוצע בנגב ובגליל, בהתאמה. גם כאן היישובים ממזרח לגדר נהנים מכיתות קטנות הרבה יותר והממוצע שם עומד על 21.7 תלמידים לכיתה. כמו כן, במסגרות החינוך הממלכתי והממלכתי דתי, מספר התלמידים הממוצע לכל מוסד חינוכי ביו"ש נמוך ב-37% ומספר התלמידים הממוצע לעובד הוראה ביו"ש נמוך ב-10.7% , מהממוצע הארצי ללא יו"ש. מדד נוסף שנבדק הינו ה"תשואה להון" במערכת החינוך באמצעות חלוקת ההוצאה לחינוך לתלמיד בשיעור הזכאות לבגרות. מדד זה מודד למעשה את היעילות של מערכת החינוך באזורים השונים. מדד זה גבוה יותר (פחות יעיל) ביהודה ושומרון מהממוצע הארצי ללא יו"ש בכ- 46% (52% ממזרח לגדר ו- 43% ממערב לגדר), זאת לעומת מדד הגבוה מהממוצע הארצי בכ-10% בנגב ומדדהנמוך ב-16% בגליל.
במסגרת בחינת מערכת החינוך הבלתי פורמלי, נמצא כי מספר הילדים הנמוך ביותר לכל צהרון (כלומר הזמינות הגבוהה ביותר של צהרונים) נרשם ביהודה ושומרון עם 301.2 ילדים בגילאי 3-9 לכל צהרון פעיל, מספר הנמוך ב- 32.9% מהממוצע הארצי ללא יו"ש. לשם השוואה, במחוז דרום מספר זה עמד על 425.4 ובמחוז חיפה והצפון על 593.5 . כמו כן, נמצא כי שיעור הצהרונים המקבלים תמיכה ממשלתית מכלל הצהרונים (91.1%) וכן שיעור הילדים המקבלים תמיכה ממשלתית מכלל הילדים בגילאי 3-9 (7.9%) הוא הגבוה ביותר ביהודה ושומרון בהשוואה לשאר המחוזות בישראל.
באשר למעונות היום והמשפחתונים, נמצא כי מספר הילדים הנמוך ביותר (כלומר הזמינות הגבוהה ביותר) לכל מעון (מלבד מחוז צפון שהינו בעל שיעור דומה מאוד) ולכל משפחתון נרשמה ביהודה ושומרון עם 220.5 ו- 89.5 ילדים בגילאי 3 ח' עד 3.5 שנים לכל מעון ומשפחתון בהתאמה, מספר הנמוך ב- 39.9% ו- 46.3% בהתאמה, מהממוצע הארצי ללא יו"ש. לשם השוואה, במחוז דרום מספרים אלו עמדו על 216.7 ו- 100.8 ובמחוז צפון על 254.3 ו- 160.4 , בהתאמה. כמו כן, נמצא כי שיעור הילדים המשולבים במסגרות מוכרות מסה"כ הילדים בגילאי 3 ח' עד 3.5 שנים במחוז הוא הגבוה ביותר (30.7%) וכן שיעור ילדי הרווחה מבין ילדי המעונות והמשפחתונים הוא הנמוך ביותר (8.6%) ביהודה ושומרון, בהשוואה לשאר המחוזות בישראל.