הקואליציה החברתית: מה התכנית שלך? האתגרים הכלכליים ותוכניות המפלגות ערב בחירות 2015
מאת: ד"ר רובי נתנזון, איתמר גזלה תאריך: 26.02.2015הבעיות הכלכליות-חברתיות המרכזיות בישראל כפי שמובחנות על ידי הארגונים החברתיים, והצעות תכניות פעולה למקבלי ההחלטות.
כבמערכת הבחירות הקודמת, המצב הכלכלי חברתי הינו נושא מרכזי בשיח הציבורי ובסדר היום של תעמולת הבחירות, הודות ליוקר המחייה הגבוה המכביד על מרבית אזרחי ישראל. נתונים מן השנה האחרונה מצביעים על המשך מגמת העלייה במחירי הדיור והמזון, עלייה בהוצאה על הבריאות והחינוך, וזאת לצד גלי פיטורים שפקדו את דרום וצפון הארץ בחודשים האחרונים. העליות במחירים מגיעות במקביל לחוסר צמיחת השכר הריאלי, שמ-2001 עד סוף הרבעון השלישי של 2014 רשם ירידה של 3%. ב-2014 עלה בממוצע השכר הריאלי ב-1% (מסמך מקדים לכנס מס' 3 של הקואליציה החברתית).
בתחום הדיור, לפי נתונים מדו"ח שפרסם בנק ישראל בשנת 2014, נדרשות 148 משכורות בממוצע לרכישת דירה בישראל, יותר ממספר משכורות הדרושות בממוצע לרכישת דירה בארה"ב (66) וספרד (71) יחדיו. מחירי הדיור עלו ב- 5% בשנה החולפת, כך עולה מסקירה שפרסם השמאי הממשלתי, וב- 70% לערך משנת 2008. נושא הדיור מהווה אחד מן המרכיבים המרכזיים לעליית יוקר המחייה בשנים האחרונות. ניתן לראות במקור לבעיה את היצע הדירות שאינו תואם את הגידול באוכלוסייה, בביקוש שנמצא במלכוד מסויים עקב עומס בירוקרטיה שמעלה עלויות וזמן הבנייה, ואי הסדרה של שוק שכירות הוגן עקב היעדר רגולציה ממתנת וחוקי שכירות אשר יגנו על השוכר.
סבסוד שעור מערך הקרקע באזורי עדיפות או ממשכנתאות למשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך עשויים להביא להוזלה נראית לעין בהוצאות משקי הבית לדיור. חוק "מע"מ אפס" יוזיל את עלויות הדיור לזכאים לו בטווח הקצר, אולם בטווח הבינוני והארוך לא נראה כי הוא יביא למגמת ירידת מחירים יציבה, ויגרום לאובדן הכנסות משמעותי. צעדים רגולטוריים כחוק המסדיר שכירות ארוכת טווח מחיר מותאם להכנסות המשפחה ומאפשר עלייה מתונה בלבד במחירי השכירות, ואילוץ הקבלנים לגיוון תמהיל הדירות ע"י תנאים מחייבים במכרזי הבנייה, יכולים להגדיל את היצע הדיור בר ההשגה בפועל, ולתרום לייצוב וירידה במחירים.
בתחום שירותי הבריאות, חלקה של ההוצאה הציבורית על בריאות כשיעור מסך ההוצאה הלאומית לבריאות ירד בחמשת השנים האחרונות בכ- 2.4%, כשבמקביל חלקה של ההוצאה הפרטית עלה בכ-3.8%. האזרחים תלויים יותר בשירותי בריאות פרטיים, ישנה שחיקה בעדכון סל התרופות, התנאים בבתי החולים הציבוריים מתדרדרים וקיים מחסור משמעותי במיטות אשפוז, אחיות ורופאים, כשישנם פערים בין הפריפריה למרכז. משנת 2010 הייתה עלייה ריאלית של 750 ₪ (23%) בהוצאה הפרטית השנתית לבריאות.
לאחר השחיקה בפועל בתקצוב שירותי הבריאות הציבוריים והגידול בתלות בשירותים הפרטיים, הרחבת סל התרופות ועדכון שותף שלו, וסיפוק שירותי רפואת מומחים לאורך כל שעות היום בבתי החולים הציבוריים ללא תשלום מיוחד נוסף מהמטופל, יביאו לירידה בהוצאות משקי הבית על בריאות. בנוסף, יצירת תנאים תחרותיים ומניעת מונופול בתחום הביטוחים המשלימים צפויים להביא לירידת מחירים, אף שיצריכו פיקוח נוקשה ובדיקה לכך שהמצב שיווצר לא יביא למגמה של "בריחת רופאים" לחו"ל או לתחומי רפואה פחות נזקקים, אם תיגרם ירידה בהכנסות.
בתחום החינוך, בחמש השנים האחרונות, חלה ירידה של 8% בהוצאה הציבורית על חינוך מסך ההוצאה הלאומית לחינוך. הדבר התבטא בעלייה חדה של 3,500 בהוצאה הפרטית לתלמיד בשנה בתוך חמש שנים, עלייה של 56%. נכון לשנת 2011, חלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך בישראל נמוך בכ- 9% מחלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך הממוצעת במדינות ה-OECD. שיעור ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, בתחום החינוך העל תיכוני, גבוה בישראל בכ- 20% מהממוצע במדינות ה- OECD.
תקצוב דיפרנציאלי המתעדף פריפריה ושכבות סוציו אקונומיות נמוכות יוריד את ההוצאות לחינוך בקרב קבוצות אלה. גידול בסבסוד המדינה לצהרונים, הנהגת יום לימודים ארוך והקמת מסגרות חינוכיות ציבוריות לימי החופשה יוזילו את עלויות החינוך לאזרחים, ויגבירו את זמינות ההורים לעבודה.
בתחום המזון, משנת 2009, עלה מדד מחירי המזון (ללא ירקות ופירות) בכ- 11% , ומדד מחירי הירקות והפירות בכ-15%. בשנת 2014 נרשמה ירידה מתונה במדדים, של 0.8% במדד מחירי המזון ו-0.4% במדד מחירי הירקות והפירות. בדו"ח השוואת מחירים שערך האיחוד האירופי בשנת 2009, ישראל דורגה בשליש העליון (מחיר גבוה) של המדינות בכמחצית מן המוצרים שבהשוואה. בבחינה לפי רמת הכנסה מצבה של ישראל אף הורע יותר. שוק המזון בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה כאשר הוא נשלט ברובו ע"י הרשתות והיצרנים המקומיים הגדולים, ובהגבלות משמעותיות על ייבוא. הייצור המקומי בענף מצוי בקיפאון משנת 2012.
נראה שפיקוח ואכיפה רגולטורית מוגברת יקלו על כניסת חברות חדשות לשוק, יגדילו את התחרות שניתן לצפות שתביא לירידת מחירים. בנוסף, צעדים לצמצום שרשרת ההפצה מהיצרן לצרכן, פירוק מונופולים והכנסת מוצרים תחת פיקוח צפויים להביא לירידת מחירים. יש לבחון את אובדן הכנסות המדינה מכל מהלך ואת רמת הפגיעות של היצרנים והמשווקים המקומיים, בכדי לשמור על כושר הייצור של המשק.
הקואליציה החברתית קמה מיוזמתם של קרן פרידרך אברט (FES) ומרכז מאקרו, על מנת לייצר מדיניות חלופית המתבססת על עיקרון של צדק חברתי ורב-שיח בין ארגונים חברתיים ועסקיים, מקבלי החלטות וקובעי מדיניות. אין ספק כי על סדר היום ישנן סוגיות המחייבות טיפול מעמיק ואנו מאמינים כי ניתן יהיה לקדמן בעזרת שיתופי פעולה בין גורמים שונים. אנו מזמינים את כל גווני הקשת הפוליטית, החברתית והכלכלית לקחת חלק בדיון על עתידה של ישראל.
המטרות המוגדרות של הקואליציה החברתית:
1. ייסוד מרחב ביטוי "בטוח" עבור הארגונים.
2. עבודה על בסיס המכנה המשותף הרחב ביותר, בנקודות הערכיות המשותפות.
3. ניהול דיונים במסגרת המרחב שלנו עם קולות אחרים מבחוץ.
4. פעולה משותפת, אם בשם הקואליציה כולה או בין כמה ארגונים חברים.
5. יצירת חיבורים בין ארגונים בעלי עניין משותף תוך התגברות על מכשולים פוליטיים ואישיים.
לפרטים נוספים אודות "הקואליציה החברתית" ולפרסומים נוספים לחצו כאן
בתחום הדיור, לפי נתונים מדו"ח שפרסם בנק ישראל בשנת 2014, נדרשות 148 משכורות בממוצע לרכישת דירה בישראל, יותר ממספר משכורות הדרושות בממוצע לרכישת דירה בארה"ב (66) וספרד (71) יחדיו. מחירי הדיור עלו ב- 5% בשנה החולפת, כך עולה מסקירה שפרסם השמאי הממשלתי, וב- 70% לערך משנת 2008. נושא הדיור מהווה אחד מן המרכיבים המרכזיים לעליית יוקר המחייה בשנים האחרונות. ניתן לראות במקור לבעיה את היצע הדירות שאינו תואם את הגידול באוכלוסייה, בביקוש שנמצא במלכוד מסויים עקב עומס בירוקרטיה שמעלה עלויות וזמן הבנייה, ואי הסדרה של שוק שכירות הוגן עקב היעדר רגולציה ממתנת וחוקי שכירות אשר יגנו על השוכר.
סבסוד שעור מערך הקרקע באזורי עדיפות או ממשכנתאות למשפחות במצב סוציו אקונומי נמוך עשויים להביא להוזלה נראית לעין בהוצאות משקי הבית לדיור. חוק "מע"מ אפס" יוזיל את עלויות הדיור לזכאים לו בטווח הקצר, אולם בטווח הבינוני והארוך לא נראה כי הוא יביא למגמת ירידת מחירים יציבה, ויגרום לאובדן הכנסות משמעותי. צעדים רגולטוריים כחוק המסדיר שכירות ארוכת טווח מחיר מותאם להכנסות המשפחה ומאפשר עלייה מתונה בלבד במחירי השכירות, ואילוץ הקבלנים לגיוון תמהיל הדירות ע"י תנאים מחייבים במכרזי הבנייה, יכולים להגדיל את היצע הדיור בר ההשגה בפועל, ולתרום לייצוב וירידה במחירים.
בתחום שירותי הבריאות, חלקה של ההוצאה הציבורית על בריאות כשיעור מסך ההוצאה הלאומית לבריאות ירד בחמשת השנים האחרונות בכ- 2.4%, כשבמקביל חלקה של ההוצאה הפרטית עלה בכ-3.8%. האזרחים תלויים יותר בשירותי בריאות פרטיים, ישנה שחיקה בעדכון סל התרופות, התנאים בבתי החולים הציבוריים מתדרדרים וקיים מחסור משמעותי במיטות אשפוז, אחיות ורופאים, כשישנם פערים בין הפריפריה למרכז. משנת 2010 הייתה עלייה ריאלית של 750 ₪ (23%) בהוצאה הפרטית השנתית לבריאות.
לאחר השחיקה בפועל בתקצוב שירותי הבריאות הציבוריים והגידול בתלות בשירותים הפרטיים, הרחבת סל התרופות ועדכון שותף שלו, וסיפוק שירותי רפואת מומחים לאורך כל שעות היום בבתי החולים הציבוריים ללא תשלום מיוחד נוסף מהמטופל, יביאו לירידה בהוצאות משקי הבית על בריאות. בנוסף, יצירת תנאים תחרותיים ומניעת מונופול בתחום הביטוחים המשלימים צפויים להביא לירידת מחירים, אף שיצריכו פיקוח נוקשה ובדיקה לכך שהמצב שיווצר לא יביא למגמה של "בריחת רופאים" לחו"ל או לתחומי רפואה פחות נזקקים, אם תיגרם ירידה בהכנסות.
בתחום החינוך, בחמש השנים האחרונות, חלה ירידה של 8% בהוצאה הציבורית על חינוך מסך ההוצאה הלאומית לחינוך. הדבר התבטא בעלייה חדה של 3,500 בהוצאה הפרטית לתלמיד בשנה בתוך חמש שנים, עלייה של 56%. נכון לשנת 2011, חלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך בישראל נמוך בכ- 9% מחלקה של ההוצאה הממשלתית לחינוך הממוצעת במדינות ה-OECD. שיעור ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, בתחום החינוך העל תיכוני, גבוה בישראל בכ- 20% מהממוצע במדינות ה- OECD.
תקצוב דיפרנציאלי המתעדף פריפריה ושכבות סוציו אקונומיות נמוכות יוריד את ההוצאות לחינוך בקרב קבוצות אלה. גידול בסבסוד המדינה לצהרונים, הנהגת יום לימודים ארוך והקמת מסגרות חינוכיות ציבוריות לימי החופשה יוזילו את עלויות החינוך לאזרחים, ויגבירו את זמינות ההורים לעבודה.
בתחום המזון, משנת 2009, עלה מדד מחירי המזון (ללא ירקות ופירות) בכ- 11% , ומדד מחירי הירקות והפירות בכ-15%. בשנת 2014 נרשמה ירידה מתונה במדדים, של 0.8% במדד מחירי המזון ו-0.4% במדד מחירי הירקות והפירות. בדו"ח השוואת מחירים שערך האיחוד האירופי בשנת 2009, ישראל דורגה בשליש העליון (מחיר גבוה) של המדינות בכמחצית מן המוצרים שבהשוואה. בבחינה לפי רמת הכנסה מצבה של ישראל אף הורע יותר. שוק המזון בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה כאשר הוא נשלט ברובו ע"י הרשתות והיצרנים המקומיים הגדולים, ובהגבלות משמעותיות על ייבוא. הייצור המקומי בענף מצוי בקיפאון משנת 2012.
נראה שפיקוח ואכיפה רגולטורית מוגברת יקלו על כניסת חברות חדשות לשוק, יגדילו את התחרות שניתן לצפות שתביא לירידת מחירים. בנוסף, צעדים לצמצום שרשרת ההפצה מהיצרן לצרכן, פירוק מונופולים והכנסת מוצרים תחת פיקוח צפויים להביא לירידת מחירים. יש לבחון את אובדן הכנסות המדינה מכל מהלך ואת רמת הפגיעות של היצרנים והמשווקים המקומיים, בכדי לשמור על כושר הייצור של המשק.
הקואליציה החברתית קמה מיוזמתם של קרן פרידרך אברט (FES) ומרכז מאקרו, על מנת לייצר מדיניות חלופית המתבססת על עיקרון של צדק חברתי ורב-שיח בין ארגונים חברתיים ועסקיים, מקבלי החלטות וקובעי מדיניות. אין ספק כי על סדר היום ישנן סוגיות המחייבות טיפול מעמיק ואנו מאמינים כי ניתן יהיה לקדמן בעזרת שיתופי פעולה בין גורמים שונים. אנו מזמינים את כל גווני הקשת הפוליטית, החברתית והכלכלית לקחת חלק בדיון על עתידה של ישראל.
המטרות המוגדרות של הקואליציה החברתית:
1. ייסוד מרחב ביטוי "בטוח" עבור הארגונים.
2. עבודה על בסיס המכנה המשותף הרחב ביותר, בנקודות הערכיות המשותפות.
3. ניהול דיונים במסגרת המרחב שלנו עם קולות אחרים מבחוץ.
4. פעולה משותפת, אם בשם הקואליציה כולה או בין כמה ארגונים חברים.
5. יצירת חיבורים בין ארגונים בעלי עניין משותף תוך התגברות על מכשולים פוליטיים ואישיים.
לפרטים נוספים אודות "הקואליציה החברתית" ולפרסומים נוספים לחצו כאן
