עבודה זו נכתבה כחלק מתהליך זיכרון יעקב אשר מטרתו הינה גיבוש תכנית פעולה שתממש את הפוטנציאל הכלכלי-חברתי הטמון במדינת ישראל. הפרויקט פועל מתוך ההכרה שלמדינת ישראל אין כיום תפיסת עולם, אסטרטגיה כוללת ויעדים ברורים למדיניות חברתית, והוא מנסה להביא לגיבושם של אלה. השאיפה איננה להפיק עוד ניירות עמדה מוצלחים, אלא לייצר תוכניות מעשיות וממוקדות אשר תבואנה למימוש על ידי מקבלי החלטות.
בשנת 2013, מרכז מאקרו לכלכלה מדינית וקרן פרידריך אברט בחרו להתמקד בשני היבטים מרכזיים של מדינת הרווחה – הפערים החברתיים ההולכים וגדלים והעתיד הכלכלי של צעירים במדינת ישראל. נושאים אלו עומדים בראש סדר היום הציבורי וזוכים לסיקור נרחב בתקשורת, ומאידך אינם זוכים ליחס זהה בקרב גופי החקיקה והממשל. מטרת עבודה זו למפות אמצעי מדיניות אשר זכו להצלחה בעולם ולתת המלצות קונקרטיות לגבי יכולת ואופן היישום של אמצעים דומים בישראל, תוך ביצוע התאמות נדרשות לשוק ולצרכים הישראליים.
פתרונות לצמצום פערים חברתיים
במהלך העשור האחרון חלה עליה חדה בתחולת העוני בארץ, גם בשנים ברוכות בצמיחה כלכלית ובעליה בשיעורי התעסוקה. העוני חוצה קבוצות ומגזרים, אך כמה מהם נמצאים בסיכון מוגבר. בעשרים השנים האחרונות נקטו מדינות רבות בהצבת יעדים מדידים להפחתת העוני כחלק מגיבוש אסטרטגיה רחבה ורב שנתית. הממשלות מחויבות (בדרך כלל על ידי חקיקה) להציב יעדים אלה, לגבש אסטרטגיה להשגתם ולפרסם מדי שנה את מידת העמידה בהם.
בישראל נעשה ניסיון לגיבוש אסטרטגיה חברתית כלכלית ולהצבת יעדים חברתיים – וביניהם יעדים לצמצום העוני – בשנים 2007-2009. ההחלטות שנבעו ממנה לא עוגנו בחקיקה ויושמו באופן חלקי בלבד. לא רק שיש מקום לגיבוש אסטרטגיה חדשה, יש מקום להצבת יעדים מדידים, למעקב אחרי יישומם, לעיגון הדבר בחקיקה ולשיתוף הציבור בכך.
מממצאי המחקר ניתן להמליץ על חקיקה שתכלול, בין היתר:
- תיקון חוקי התקציב על מנת שיחייבו הצבת יעדים חברתיים לרבות יעדים לצמצום העוני, צמצום אי השוויון והגדלת ההשתתפות בכוח העבודה.
- חובה לגיבוש אסטרטגיה רב שנתית להשגת יעדים אלה שתחייב ותשתף את כל משרדי הממשלה והביטוח הלאומי. זו תגובש מתוך הכרה בזכותם של אנשים החיים בעוני והדרה חברתית לחיים בכבוד, ולמעורבות בגיבוש והפעלת האסטרטגיה למאבק בעוני ותעודכן במידת הצורך.
- חובת דיווח ציבורית שנתית על העמידה ביעדים, על האופן בה האסטרטגיה והצעדים שננקטו משפיעים על העמידה ביעדים. אם יעד לא הושג יש להסביר מדוע.
- חובת התייעצות עם הציבור, לרבות עמותות רלוונטיות, נציגי עניים ומגזרים בסיכון מוגבר לעוני.
- הקמת נציבות שתהיה אחראית על הצבת היעדים, גיבוש האסטרטגיה ויישומה.
מדיניות כלכלית לדור הצעיר
חלקים נרחבים מציבור הצעירים חשים במידה לא מועטה כי המדינה נכשלה בדאגה לעתידם וכי על אף תרומתם, מילוי חובותיהם הציבוריים ויישום המסלול האקדמי והמקצועי המתבקש, אופקם הכלכלי אינו מובטח.
ההמחשה הטובה ביותר לקשיי הקיום של הצעירים והשחיקה בשכרם הריאלי (כמו של מרבית האוכלוסייה) נעוצה בעליית מחירי הנדל"ן והדיור. מ-2008 ועד היום האמירו מחירי הדירה הממוצעת, נכון לרבעון הראשון של 2013, מ-103 משכורות של השכר הממוצע, לכדי 135 משכורות, כמעט 11 שנות עבודה.
קשיים אלו ונוספים מלווים גם את אוכלוסיית הסטודנטים בישראל המונה 309.6 אלף איש, מתוכם כ-200 אלף לתואר ראשון. רבים נתקלים בקושי לממן את לימודיהם וקיומם, או לחילופין, תלויים בסיוע מהוריהם ומתקשים לצאת לדרך עצמאית. יתרה מזאת, משסיימו את לימודיהם, מתקשים האקדמאים במציאת תעסוקה הרלוונטית לתחומם המאפשרת לכלכל אותם.
חלופה למסלול האקדמי הפופולארי הוא נתיב ההכשרה המקצועית. בעוד שבמדינות כמו גרמניה החלוקה בין המסלולים הינה שווה, בארץ אפשרות זו היא זניחה. תמצית הבעיה של החינוך המקצועי בישראל היום הינה החסך באוכלוסייה הסבורה שחינוך כזה רצוי לה, ומנגד קיים מחסור בבתי ספר מקצועיים איכותיים.
השירותים הניתנים היום לצעירים מקורם ממגוון גופים שאינם מתואמים ביניהם ופועלים במסגרת מצומצמת בסוגיות נקודתיות וסקטוריאליות. כתוצאה מכך, לא קיימת היום בישראל מדיניות מכוונת וכוללנית לטיפול בצעירים לטווח הארוך. כמו כן, ממשלות ישראל לא השכילו לגבש מדיניות ממשלתית כוללת לסיוע לצעירים ולקבוצות אוכלוסייה נזקקות בהשגת דירה או אף מיתון התנודתיות במחירי הדיור.
להלן מספר המלצות אשר רואות בצעירים כמשאב שיש לקדם, לפתח ולסייע לו, הן ברמת המדיניות הכוללת והן ברמת תוכניות פעולה נקודתיות:
- ריכוז התוכניות והטיפול הממשלתי השוטף בצעירים תחת גוף אחד. בין אם זו ועדה בין משרדית המורכבת מנציגי המשרדים הרלוונטיים, כפופה למשרד ראש הממשלה או משרד האוצר ועוסקת בפירוק חסמים בירוקראטיים וקידום חקיקה; רשות לאומית לצעירים הפועלת כגוף מייעץ ומקדם חקיקה הכפוף למשרד ממשלתי ועוסקת בהשכלה, תעסוקה ודיור לצעירים ופיתוח שירותים; או לחילופין, פיתוח תשתית מרכזי הצעירים מקריית שמונה לאילת המתוחזקים על ידי המשרד לפיתוח הנגב והגליל והג'וינט.
- המלצות ליישום במערכת ההשכלה הגבוהה וצעדים מקלים עבור אוכלוסיית הסטודנטים כגון:
קביעת שכר לימוד לפי ביקוש, כך ששכר הלימוד במקצועות הלא מבוקשים יהיה נמוך יותר ובכך, לנתב כלי זה לטובת עידוד מקצועות הנדרשים למשק. בנוסף, עדכון מבחן ההכנסה לקבלת פטור, שינוי חישוב זמן ההכנסה והכרה בתשלום שכר הלימוד אוניברסיטאי כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
- המלצות לקידום הכשרה מקצועית בישראל באמצעות בתי ספר מקצועיים לתעשייה שיפעלו בשיתוף פעולה עם התעשייה, הרשויות מקומיות ותעשיות ביטחוניות, הכשרת מורים ומדריכים וייסוד וועדת תיאום עליונה שתכלול נציגויות של התעשיינים, האיגודים המקצועיים, משרד הכלכלה, משרד החינוך, האקדמיה וצה"ל.