קליטה תעסוקתית של המגזר החרדי והערבי באמצעות הכשרה מקצועית

חוברת זו מהווה נדבך נוסף בפרויקט רב-שנתי המבוצע על ידי מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בשיתוף קרן פרידריך אברט, שאחד מתוצריו בשנים עברו היה הצעה לרפורמה כוללת במערכת ההכשרה המקצועית בישראל. הנחת היסוד בפרויקט כולו היא, שהכשרה מקצועית איכותית מעניקה לבוגרים אפשרות להשתלב בצורה מכובדת בעולם העבודה, מקדמת את המצב החברתי-כלכלי של המשתתפים ומשפרת את ההתאמה בין כח העבודה לצרכי המשק.
בשנת 2013 הוחלט לחקור את הנעשה והנדרש בתחום ההכשרה המקצועית במגזר החרדי והערבי ולשם כך גוייסו שני חוקרים בכירים המכירים את האוכלוסיות ואת צרכיהן שיוכלו לשפוך אור על האתגרים, החסמים והפתרונות הייעודיים הנדרשים לכל מגזר. מטרת מסמך זה להציע רפורמה במערכת ההכשרה המקצועית בקרה האוכלוסייה הערבית והחרדית בישראל.

שוק ההכשרה המקצועית בציבור החרדי בישראל

בשני העשורים האחרונים מתקיימים תהליכים המשפיעים על אורח החיים של הקהילה החרדית בישראל במגוון תחומים. רק על ידי הבנה עמוקה של המתרחש מתחת לפני השטח, יהיה ניתן להבין תהליכים אלו.

שני הזרזים המרכזיים המניעים תהליכים אלו הינם הגידול הטבעי של הציבור החרדי, המצריך מגוון פתרונות להתמודדות עם אתגרים חדשים הנקראים לפתחו של הציבור החרדי, וכמו כן אתגרים ישנים שכעת נדרש פתרון רחב היקף. סיבה נוספת היא תהליכי מודרניזציה וגלובליזציה הכובשים את העולם המודרני ומחלקם הציבור אינו יכול להתעלם (כגון סלולאר, אינטרנט ועוד), בפרט לאור הקשר ההדוק בין הקהילה החרדית בישראל לבין הקהילות החרדיות ברחבי העולם. קשר שרק הולך ומתהדק עם ריבוי הפתרונות.

שוק הלימודים בקרב הציבור החרדי נמצא גם הוא בהתפתחות משמעותית בקרב הציבור החרדי בישראל בשני העשורים האחרונים ובשנים אלו נפתחו עשרות מוסדות לימוד אקדמיים והכשרה מקצועית ייעודיים עבור הציבור החרדי. כיום זוהי עובדה מוגמרת כי גם הגברים בקרב הציבור החרדי יכולים לצאת ללימודים אקדמיים והכשרה מקצועית במסגרת המתאימה להשקפת עולמם. בקרב הנשים היו פתרונות לאורך השנים והם רק התפתחו, בקרב הגברים מדובר על פתרונות שלו היו קיימים בעבר. חשוב להבין שגם כיום נשמעת ביקורת גלויה וסמויה כנגד מוסדות כאלה ואחרים המציעים פתרונות עבור הציבור החרדי. אבל, ניתן לראות שמרבית הביקורת מופנית עבור האקדמיה, וההכשרה המקצועית נחשבת מבין האפשרויות עדיפה עבור הציבור החרדי.

החסמים המרכזיים גם כיום בנושא ההכשרה המקצועית הינם חוסר ידע בסיסי באנגלית בעיקר בקרב הגברים החרדים, אוירה ציבורית פוליטית בישראל המציירת תמונה כי מתרחש תהליך "נגד" הציבור החרדי, כמו כן הציבור החרדי בישראל אינו מקשה אחת ומחולק לקהילות וזרמים שכל אחד מהם מבצע פעילות עצמאית ולא תמיד מנצל את האמצעים העומדים לרשות כלל הציבור.

המחולל המרכזי המאפשר לציבור החרדי לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד בשנים האחרונות, הינו מימון המגיע רובו מקרנות פרטיות, ובתקופה זו מגיע תקציב לנושא גם ממשרד הכלכלה. בעשור האחרון חלו תמורות ואחוזי הגברים החרדים שיצאו לשוק העבודה גדל בצורה משמעותית. שינוי זה בא לידי ביטוי בשיח בקרב הציבור החרדי התקשורתי המסקר כיום תחומים שבעבר לא היו קיימים בציבור החרדי.

על מנת לעודד את הציבור החרדי להגדיל את זרם הפונים להכשרה מקצועית על מנת שיוכלו לפרנס את משפחם בכבוד, מומלצים עקרונות הפעילות הבאים:

1. גיבוש אסטרטגיה תקשורתית אחידה עבור כל הגופים המטפלים בתחום.
2. הקמת מנגנון המחבר בין כל החלקים בשרשרת של הקהילות, גופי ההכשרה ובקרב מקומות עבודה.
3. פעילות הסברה פנימית בקרב הקהילות החרדיות של היתרונות של ההכשרה המקצועית על פני האפיקים האחרים.
4. עידוד גופים מובילים בישראל המבצעים הכשרה מקצועית לבצע פעילות ייעודית עבור הציבור החרדי.
5. רתימת אנשי עסקים מהציבור החרדי בישראל, להם מעמד של מובילי דעת קהל, לעידוד ההכשרה המקצועית בציבור החרדי.

 

עריכת רפורמה במערכת ההכשרה המקצועית בחברה הערבית בישראל הינה מטרה חשובה ואמצעי קריטי לשילובה של האוכלוסייה הערבית בכלכלה וכמובן בשוק העבודה. הגישה שאומצה במהלך העבודה הינה גיבוש צעדים אופרטיביים לקידום והרחבה של ההכשרה המקצועית עם תוחלת תעסוקה, כחלק מתוכנית אינטגרטיבית הכוללת בתוכה את חשיבות השילוב באמצעות הכלי המקצועי של הכשרה במגוון של תחומים ועיסוקים מרכזיים.

במסגרת נייר המדיניות שיובא להלן, נעשתה סקירת נתוני יסוד אודות החברה הערבית בישראל וכן תיאור המצב הקיים המצביע על הדרה והעדר שילוב במקצועות מובילים עם שכר נאות, בעוד שישנם הישגים בתחומים מסוימים (שיפור בנתוני השכלה, החלטות ממשלה לפיתוח היישובים הערבים ועידוד רשויות מקומיות בנושאי תעסוקה).

הנקודות המרכזיות המאפיינות את המצב הקיים הינן:

• שיעור השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה נמוך, למרות שהייתה עלייה מסוימת, הוא עומד על 21.1% בלבד (לעומת 57% בקרב נשים יהודיות). וכן שיעורי אבטלה גבוהים בקרב שני המינים.
• פערים גדולים ההולכים ומתרחבים ברמות ההכנסה בין יהודים לערבים (ערבי מרוויח כ-60% מהכנסתו הממוצעת של עובד יהודי). כמו כן, ערבים פורשים משוק העבודה בגיל מוקדם יחסית עקב מגבלות פיזיות ומבנה מסורתי.
• נתוני השכלה נמוכים יחסית למגזר היהודי, על אף השיפור המתמיד בהון האנושי הערבי. לכן, ישנו ייצוג גבוה בענפים כלכליים חלשים.
• אפליה בשוק העבודה מצד מעסיקים או עקב מחסומים ביטחוניים. כמו גם, אזורי תעשייה מועטים וקטנים בשטחי הרשויות המקומיות.

ההמלצות העיקריות הנובעות מן המחקר: