עקרונות לתוכנית לאומית למאבק בעוני

תחולת העוני בישראל נמצאת במגמת עלייה מתמדת, גם אם באופן נקודתי או זמני יש עצירה במגמת העלייה, או שיפורים מזעריים, הרי שמאז שמתקיים מעקב אחרי היקף העוני בחברה הישראלית הוא הולך ועולה. מאז החל האגף למחקר ותכנון לעקוב אחרי שיעור העוני בשנת 1971, עלה שיעור העוני לאחר תשלומי העברה בקרב נפשות, מכ-5% לכ-19.6%, בשנת 2001. בעשור האחרון שיעור העוני החמיר בעקבות הקיצוץ בקצבאות בשנת 2003, ובשנת 2011 הוא עמד על 24.6% בקרב נפשות, 19.9% בקרב משפחות ו-35.6% בקרב ילדים. הדבר מצביע על כך שהפעולות הננקטות כנגד עוני אינן אפקטיביות בהקטנתו בטווח הבינוני והארוך. נוסף על כך, בהשוואה בינלאומית מצבה של ישראל נחות והיא נמצאת בין המדינות עם שיעור העוני הגבוה ביותר ב-OECD. שיעור העוני בישראל הוא פי ארבעה בהשוואה למדינות כמו דנמרק ושבדיה, פי שלושה מצרפת ובריטניה, וגבוה יותר ממדינות כמו ארה"ב, יפן, ותורכיה. למעשה, נכון לשנת 2010, מכל 34 המדינות החברות בארגון ה-OECD, במדינה אחת בלבד שיעור העוני גבוה יותר מאשר בישראל, והיא מקסיקו.

משנת 1980 וחקיקת החוק להבטחת הכנסה, התרכז הטיפול המוסדי בעוני בעיקר בהענקת קצבאות. הענקת קצבאות כספיות אינה בבחינת פתרון יסודי לבעיות עוני ופערים חברתיים, אלא אמורה לשמש כתשתית ראשונית של עזרה לשכבות המוחלשות לצאת ממעגל העוני ולזכות ברמת חיים סבירה. היקף מקבלי הבטחת הכנסה עלה מכ-10,000 בתחילת שנות השמונים ל-110,000 בסוף שנות האלפיים, בעוד האוכלוסייה גדלה באותה תקופה רק פי 2. גובה הקצבאות קטן יחסית (בעיקר החל מתחילת שנות האלפיים, בעקבות מדיניות מכוונת של צמצום מדינת הרווחה) כך שאין הן מאפשרות חיים בכבוד.

נתון נוסף שאין להקל בו ראש הוא הרכב האוכלוסייה הייחודי במדינת ישראל. בישראל שתי קבוצות גדולות וייחודיות אשר סובלות מתחולת עוני גבוהה במיוחד – ערבים וחרדים.  באוכלוסיית הקשישים המצב מורכב, שכן מדובר בקבוצה מאוד הטרוגנית, ולמרות זאת ישנן קבוצות גדולות של קשישים שסובלות מעוני עמוק. בשנים האחרונות אמנם היו קשישים שנחלצו מקו העוני, אך תחולת העוני נותרה גבוהה ועומדת על 19.4% בשנת 2011. ישנן קבוצות נוספות בהן בעיית העוני נפוצה ועמוקה יותר, כגון משפחות חד הוריות ונשים נפגעות אלימות. בנוסף בעיית העוני מתפשטת וגדלה גם בחברה בכללותה, ובקרב משפחות עובדות.

מטרתו של הפרויקט היא לגבש תכנית לאומית למאבק בעוני. התכנית שתגובש אמורה להוות כלי מדיניות אפקטיבי, אשר קובעי המדיניות בישראל יוכלו לאמץ בכדי לצמצם את היקף העוני בישראל, וכדי להוציא משפחות ופרטים ממעגל העוני.