הכשרה מקצועית למבוגרים וצורכי שוק העבודה
מאת: ד"ר רובי נתנזון, רועי לוי, גלעד ברנד, מורן נבון תאריך: 01.12.2011בחינת צורכי שוק העבודה בישראל והמלצות לשיפור מערך ההכשרה מקצועית בקרב עובדים מבוגרים.
לפרויקט הכשרה מקצועית מטרה עיקרית, והיא להקטין את מימדי העוני בעזרת שילוב אזרחים בשוק העבודה הישראלי. פרויקט זה שואף לשיפור המצב הסוציו-אקונומי והמוביליות החברתית של המשתתפים בהכשרה מקצועית, שיפור ההתאמה בין כוח העבודה לצרכי המשק והעצמת העובדים לטווח ארוך.
צוות ההיגוי אשר מורכב מנציגים מההסתדרות החדשה, התאחדות התעשיינים, משרד התמ"ת, משרד החינוך, בתי הספר המקצועיים, הנוער העובד והלומד, לה"ב וארגונים חברתיים עסק בשנת 2010 בהכשרה מקצועית של צעירים, ואילו בשנת 2011 קהל היעד של פרויקט הכשרה מקצועית היה מבוגרים. צוות ההיגוי בחר להתמקד בהכשרה של מבוגרים, מכמה סיבות עיקריות.
ראשית, שוק העבודה משתנה בשנים האחרונות, דבר המתבטא בעיקר בתחרותיות בינלאומית כתוצאה מגלובליזציה, חדשנות ושינויים טכנולוגיים מהירים. שינויים אלו דורשים מכוח העבודה להתעדכן במקביל אליהם. שנית, תחזית של מרכז מאקרו על פי מודל תכנון כוח אדם מראה כי קבוצת הגיל שבה צפויה העלייה החדה ביותר במספר העובדים היא בקרב גילאים 35-44 (נוסף על כך ישנם מבוגרים אשר נדחקים לפנסיה בגיל מוקדם יחסית). בקרב אוכלוסייה זו יהיה היצע רב של עובדים אשר יהיה צורך להכשירם לעבודות בהן ישנו ביקוש לעובדים, אשר מרוכז ברובו בביקוש לכוח עבודה משכיל ומיומן. שלישית, במבט עולמי, ישראל נמצאת בפיגור ביחס לעולם בתחום ההכשרה המקצועית של מבוגרים. לבסוף, שיפור הכשרה מקצועית גם עולה בקנה אחד עם יעד שהציבה הממשלה להעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
מתוך נתונים מסקר כוח אדם של הלמ"ס לרבע השלישי של שנת 2011, ניתן לראות כי שיעור התעסוקה בקרב בני 25-64 הוא 72.3% בלבד. נתונים אשר הציגה אנה גלוק, סגנית מנהל האגף להכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד התמ"ת, במהלך סמינר בנושא הכשרה מקצועית למבוגרים, מראים כי בשנים 2009-2010 השתתפו כ-13,000 מבוגרים בהכשרות מקצועיות, וכ-50,000 אנשים נוספים למדו בהכשרות ערב לא מתוקצבות. בין 75-80% מבוגרי התוכנית להכשרה מקצועית עובדים, אך חלק גדול אינם עובדים במקצוע אליו הוכשרו.
האתגרים המשמעותיים איתם פרויקט זה מתמודד, כפי שעלו במהלך ישיבות צוות ההיגוי, הינם:
• מחסור בתחזיות לטווח הקצר, בינוני וארוך עבור שוק העבודה. התחזית צריכה להתמקד לא רק במקצועות אלא גם במיומנות ובכישורים שיידרשו בעתיד, כדי שההכשרה אכן תהיה רלוונטית לצרכי שוק העבודה.
• חוסר התאמה בין הלימודים המקצועיים לדרישות התעשייה. צריך ליצור תמריץ לתעשייה לקחת חלק בתהליך ההכשרה המקצועית ולעדכן את הלימודים לפי הדרישות בפועל.
• מרכזי הכשרה מיושנים שאינם מתאימים לדרישות השוק. יש להקים מרכזי הכשרה מתקדמים, ולגייס מורים איכותיים, כאשר ההכשרה של המורים צריכה לכלול התפתחות אישית, פיתוח וביצוע פרויקטים והשתלמויות בתעשייה.
חוברת זו מציגה הרצאות ומאמרים של מומחים העוסקים בהכשרה מקצועית וצורכי המשק, והמלצות להכשרה מקצועית תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים של שוק העבודה בישראל.
צוות ההיגוי אשר מורכב מנציגים מההסתדרות החדשה, התאחדות התעשיינים, משרד התמ"ת, משרד החינוך, בתי הספר המקצועיים, הנוער העובד והלומד, לה"ב וארגונים חברתיים עסק בשנת 2010 בהכשרה מקצועית של צעירים, ואילו בשנת 2011 קהל היעד של פרויקט הכשרה מקצועית היה מבוגרים. צוות ההיגוי בחר להתמקד בהכשרה של מבוגרים, מכמה סיבות עיקריות.
ראשית, שוק העבודה משתנה בשנים האחרונות, דבר המתבטא בעיקר בתחרותיות בינלאומית כתוצאה מגלובליזציה, חדשנות ושינויים טכנולוגיים מהירים. שינויים אלו דורשים מכוח העבודה להתעדכן במקביל אליהם. שנית, תחזית של מרכז מאקרו על פי מודל תכנון כוח אדם מראה כי קבוצת הגיל שבה צפויה העלייה החדה ביותר במספר העובדים היא בקרב גילאים 35-44 (נוסף על כך ישנם מבוגרים אשר נדחקים לפנסיה בגיל מוקדם יחסית). בקרב אוכלוסייה זו יהיה היצע רב של עובדים אשר יהיה צורך להכשירם לעבודות בהן ישנו ביקוש לעובדים, אשר מרוכז ברובו בביקוש לכוח עבודה משכיל ומיומן. שלישית, במבט עולמי, ישראל נמצאת בפיגור ביחס לעולם בתחום ההכשרה המקצועית של מבוגרים. לבסוף, שיפור הכשרה מקצועית גם עולה בקנה אחד עם יעד שהציבה הממשלה להעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
מתוך נתונים מסקר כוח אדם של הלמ"ס לרבע השלישי של שנת 2011, ניתן לראות כי שיעור התעסוקה בקרב בני 25-64 הוא 72.3% בלבד. נתונים אשר הציגה אנה גלוק, סגנית מנהל האגף להכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד התמ"ת, במהלך סמינר בנושא הכשרה מקצועית למבוגרים, מראים כי בשנים 2009-2010 השתתפו כ-13,000 מבוגרים בהכשרות מקצועיות, וכ-50,000 אנשים נוספים למדו בהכשרות ערב לא מתוקצבות. בין 75-80% מבוגרי התוכנית להכשרה מקצועית עובדים, אך חלק גדול אינם עובדים במקצוע אליו הוכשרו.
האתגרים המשמעותיים איתם פרויקט זה מתמודד, כפי שעלו במהלך ישיבות צוות ההיגוי, הינם:
• מחסור בתחזיות לטווח הקצר, בינוני וארוך עבור שוק העבודה. התחזית צריכה להתמקד לא רק במקצועות אלא גם במיומנות ובכישורים שיידרשו בעתיד, כדי שההכשרה אכן תהיה רלוונטית לצרכי שוק העבודה.
• חוסר התאמה בין הלימודים המקצועיים לדרישות התעשייה. צריך ליצור תמריץ לתעשייה לקחת חלק בתהליך ההכשרה המקצועית ולעדכן את הלימודים לפי הדרישות בפועל.
• מרכזי הכשרה מיושנים שאינם מתאימים לדרישות השוק. יש להקים מרכזי הכשרה מתקדמים, ולגייס מורים איכותיים, כאשר ההכשרה של המורים צריכה לכלול התפתחות אישית, פיתוח וביצוע פרויקטים והשתלמויות בתעשייה.
חוברת זו מציגה הרצאות ומאמרים של מומחים העוסקים בהכשרה מקצועית וצורכי המשק, והמלצות להכשרה מקצועית תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים של שוק העבודה בישראל.
