פיתוח אזורי

חדשות:

רשימת פרסומים בנושא פיתוח אזורי:

מזרח תיכון מתחדש: תמורות בביטחון ובאנרגיה כאתגר ליחסי ישראל והאיחוד האירופי
מאת מאת פרופ' גונזלו אסקריבנו, ד"ר אלי גולדשטיין, נועם סגל, ד"ר שלמה שפירו, ד"ר אווה גרוס, ד"ר תומאס טייכלר, לימור נובל, ד"ר איזבל שאפר, דניאלה הובר, פרופ' שטפן שטטר, ד"ר נלי מונין, ד"ר רובי נתנזון ומשה בלידשטיין. עורכים: רובי נתנזון ושטפן שטטר
נובמבר 2008

ספר זה דן בהיבטים שונים של יחסי ישראל והאיחוד האירופי, לאור מצב הבטחון המשתנה במזרח התיכון ולאור אירועים גלובליים. הוא מכיל מאמרים בתחומים שונים שבהם ניצבים אתגרים משמעותיים נוכח האיחוד האירופי וישראל ושבהם יש כר נרחב לשיתוף פעולה ביניהם. הספר מתרכז בשלושה תחומים עיקריים: נושאי סביבה ואנרגיה, נושאי בטחון, צבא והגנה, ועניינים דיפלומטיים ותרבותיים. הספר מהווה המשך ופיתוח לספרים קודמים שיצאו כחלק מ"רשת למדיניות ישראל אירופה", העוסקים ביחסים בין ישראל לבין האיחוד האירופי, סוקרים את ההתפתחויות בתחום זה, ומנתחים את ההסכמים בין ישראל לבין האיחוד ואת יישומם.

תל אביב – בריסל: מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, קרן פרידריך אברט, המרכז למדיניות ותקשורת בינלאומית (אוניברסיטת בר-אילן) ואוניברסיטת מינכן

המזרח התיכון תחת אש? - יחסי האיחוד האירופי-ישראל באזור המצוי במלחמה לפתרון המשבר (אנגלית)
מאת ד"ר טל שדה, ד"ר קונסטנזה מוסו, ד"ר שלמה שפירו, פרופ' סוון בישוף, פרופ' מארק הלר, דורותיה שמידט, ד"ר רובי נתנזון וד"ר מרסלה סימוני. עורכים: ד"ר רובי נתנזון וד"ר שטפן שטטר
מאי 2007

תל אביב – ברלין: מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, קרן פרידריך אברט, המרכז למדיניות ותקשורת בינלאומית (אוניברסיטת בר-אילן) והמכון למחקרים סוציולוגיים בפקולטה לסוציולוגיה באוניברסיטת ביאלפלד

רשת למדיניות ישראל אירופה – "מוניטור" לתוכנית הפעולה ישראל אירופה ( אנגלית )
מאת דניס טונדה, ד"ר נילי מונין, ד"ר גונזלו אסקריבנו, ד"ר עמית מור, שמעון סרוסי,משה דברת, ד"ר ליאור זמר, ד"ר שרון פרדו, ד"ר שלמה שפירו, ד"ר יהודית קאהן, ד"ר רפאלה דל-סרטו, יונתן תובל, ד"ר קונסטנזה מוסו, קטרינה פון-מונסטר. עורכים: ד"ר רובי נתנזון וד"ר שטפן שטטר
יוני 2006

תל-אביב - וינה: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, קרן פרידריך אברט, המכון הבינלאומי ללימודי חברה (אוניברסיטת ביאלפלד), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הערכת שווים של נכסי נדל"ן ותשתיות בהתנחלויות הגדה המערבית
דצמבר 2005

מטרת עבודת מחקר מקיפה זו שתוצאותיה מוצגות בדו"ח הנוכחי הינה להעריך את שווים של נכסי הנדל"ן בגדה המערבית.

כדי להשיג את המטרה השאפתנית הזו נדרשנו לבחון את כל מה שנבנה מבחינת תשתית פיזית באזור הגדה המערבית . בהקשר הזה נדרשנו לשתי סוגיות האחת באשר למקורות המידע הקיימים והזמינים – שתי קבוצות בלתי חופפות, והשניה באשר לסוגיית חישוב הערך.

סוגיית מקורות המידע: למותר לציין כי נושא ה"שטחים הכבושים" בישראל הוא קונפליקטואלי, ככזה דרך איסוף החומר ע"י המערך הבירוקרטי של המדינה בנושא אזורי הגדה המערבית ועזה ספורדית וקשה לאיתור איסוף והצגה. נראה כי מדינת ישראל מנצלת את העובדה שלא מדובר בשטחי ישראל רשמית ולפיכך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה אמונה על האזורים הללו –במובן שהנתונים הנאספים על אזור הגדה חלקיים ביחס לנתונים הנאספים על שאר אזורי המדינה. האזורים הללו גם אינם מצויים תחת פיקוחם של משרדי הממשלה משפנינו למשרדים השונים הופנינו ישירות למנהל האזרחי כגוף האחראי והמרכז את הנתונים הסטטיסטיים. יחד עם זאת, המנהל האזרחי מתוקף מעמדו הסמי-צבאי אינו מחויב בשקיפות ואינו משתף פעולה עם האזרחים. חוקרים ששלחנו לפתחו נתקלו בחקירות צולבות מבלי שנחשפו ולו לנתון אחד. נראה אף כי נסיוננו אינו ייחודי: שליחתו של רה"מ אריאל שרון, עו"ד טליה ששון כתבה בדו"ח שלה בנושא המאחזים הלא חוקיים כך:
"...ד. קשיים בנגישות לאינפורמציה הקשורה להקמת המאחזים הבלתי מורשים: האינפורמציה הרלוונטית בנוגע למאחזים הבלתי מורשים, אינה מצויה במשרד אחד. נהפוך הוא. בכל משרד בו אספתי חומר עד כה, קיימת אינפורמציה חלקית בנושאים הנוגעים למאחזים. אין משרד או גוף כלשהו, המרכז את כל האינפורמציה הרלוונטית לנושא המאחזים, או את פעולות רשויות המדינה בכל הנוגע אליהם.
חלקה של האינפורמציה הוא נגיש לברור, אך חלק נכבד ממנה אינו גלוי לעין. לא אוכל לומר, גם לאחר בדיקה ודרישה - כי הגעתי לכל האינפורמציה הנדרשת. לעיתים הדבר נובע מסרבול ביורוקרטי, מהיקף המידע, ממספר הרשויות והמשרדים המעורבים בנושא, ומחלוף הזמן. אך בלא מעט מקרים נוצר אצלי הרושם כי לא היתה פתיחות למסירות המידע הרלוונטי, שהגיע אלי, בחלקו, ממקורות אחרים לאו דווקא מהמשרד הנוגע בדבר או מהאדם הממונה על המידע באותו משרד. התוצאה היא שלא הגעתי לכל האינפורמציה הנדרשת.
עוד אציין כי לא כל מי שפניתי אליו הסכים לשוחח עמי. יש מי שטוען שהוא עסוק מדי, אחר הגיע לפגישה אך סרב להתייחס עניינית למרבית השאלות שהוצגו."
בחרנו להביא מדבריה של שליחת רה"מ בהרחבה על מנת להבהיר את המכשולים המוערמים על כל המנסה לבחון את הסוגיה. משהבנו כי הדלתות המובילות למידע הרשמי סגורות בפנינו בחרנו בדרך אחרת על מנת להשיג מידע על המציאות הפיזית באזורי הגדה המערבית: תצלומי אוויר עדכניים של כל ההתנחלויות. תצלומי האוויר גובו במידע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומאתרי אינטרנט הקיימים היום עבור יישובים רבים ועל המועצות האזוריות שלהם. כל המידע שחוקרינו ישבו ועיבדו מתצלומי האוויר גו?בה במקורות שכן חשופים לציבור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (על המתודולוגיה בפירוט ראה פרק 3).

סוגיית חישוב הערך: סוגיה זו קונטרוברסלית לכשעצמה במובן האקדמי וביתר שאת במקרה דעסקינן, מאחר שכמות הכסף שהושקעה ב"שטחים" היא בבחינת סוגיית מריבה בפוליטיקה הישראלית. לפיכך, חשוב להסביר את העקרונות עליהם הושתתו החלטותינו. הערכת שווים של הנכסים בגדה המערבית במונחי שוק אינה רלבנטית ממספר סיבות שהראשית ביניהן הינה ששווי האדמה הוא גורם מכריע בחישוב כזה ובהקשר הנוכחי הוא בבחינת סוגיית מריבה פוליטית. סיבה נוספת נעוצה בניסיון שלנו לחשב את שווי התשתיות הפיזיות להן אין שוק מאחר שבדרך-כלל הן נחלת המגזר הציבורי. לכן, הבחירה הטבעית הייתה להעריך את הנכסים הפיזיים בלבד הבנויים בגדה המערבית ואת התשתית במונחי עלות (לפרוט שיטת חישוב העלות ראה פרק 3). יש לציין כי נוסחת הפיצוי של חוק יישום תוכנית ההתנתקות מביאה מספרים דומים למספרים אליהם אנו מגיעים משיטת החישוב שלנו ביחס לשווי של מטר רובע בנוי לייעודים שונים (ראה נספח II: סיכום חוק יישום תוכנית ההתנתקות (2005)).
בהתאם לגישה הזו עלויות נוספות שהושקעו ב"שטחים" ע"י המדינה לא נלקחו בחשבון. כדוגמת עלויות של שרותי המדינה, חינוך, שירותי סעד, הנחות במסים ועלות אלטרנטיבית של ההשקעה באזורים אחרים בתוך מדינת ישראל.

מבנה הדו"ח: בפרק השני אנו מציגים את הדמוגרפיה של ההתנחלויות בגדה המערבית כפי שזו עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בפרק השלישי מוצגת המתודולוגיה ודרך קביעת העלויות, כולל תוצאות סך חישוב העלות, בפרק הרביעי מוצגות העלויות של כל יישוב בנפרד והמצאי בו בטבלאות נפרדות עבור כל יישוב, ובמקביל תצלומי האויר שלהם.

סיכום תוצאות המחקר: שווי הבניה בשטחי הגדה המערבית בערכים נוכחיים ליוני 2005, לפי חישוב עלות בלבד, הוא כ-14 מיליארד דולר. עלות זו כוללת את הבניה למגורים, בניה ציבורית, תעשייתית ומסחרית, כבישים וצינורות מים ביוב ותיעול .

רשת למדיניות ישראל אירופה – "מקראה" ( אנגלית )
מאת רובי נתנזון וסטפן שטטר (עורכים)
נובמבר 2005

תל-אביב: קרן פרידריך אברט, המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי ואוניברסיטת בן-גוריון של הנגב

שוק העבודה הפלסטיני ומדיניותה של ישראל
מאת יונתן כץ, עורך: ד"ר רובי נתנזון
מאי 1996

ירושלים: משרד ראש הממשלה, הרשות לתכנון לאומי ומנהלת לחברה בשלום

רשימת תפוצה:

רווחה וביטחון סוציאלי